<?xml version='1.0' encoding='UTF-8'?><?xml-stylesheet href="http://www.blogger.com/styles/atom.css" type="text/css"?><feed xmlns='http://www.w3.org/2005/Atom' xmlns:openSearch='http://a9.com/-/spec/opensearchrss/1.0/' xmlns:georss='http://www.georss.org/georss' xmlns:gd='http://schemas.google.com/g/2005' xmlns:thr='http://purl.org/syndication/thread/1.0'><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326</id><updated>2011-07-07T18:19:11.339-07:00</updated><category term='פסיכולוגיה'/><category term='פסיכולוגיה התפתחותית'/><category term='פסיכולוגיה חברתית'/><category term='לימודי פסיכולוגיה'/><title type='text'>פסיכולוגיה התפתחותית</title><subtitle type='html'>פסיכולוגיה,טיפול פסיכולוגי,פסיכולוג,פסיכולוגים,פסיכולוגיה חברתית,לימודי פסיכולוגיה וכל מה שקשור לפסיכולוגיה- הכל כאן.</subtitle><link rel='http://schemas.google.com/g/2005#feed' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/posts/default'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default?max-results=100'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/'/><link rel='hub' href='http://pubsubhubbub.appspot.com/'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><generator version='7.00' uri='http://www.blogger.com'>Blogger</generator><openSearch:totalResults>16</openSearch:totalResults><openSearch:startIndex>1</openSearch:startIndex><openSearch:itemsPerPage>100</openSearch:itemsPerPage><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-2344384283596549089</id><published>2009-10-30T03:00:00.000-07:00</published><updated>2009-10-30T03:01:26.122-07:00</updated><title type='text'>פסיכולוגיה וצימרים בצפון</title><content type='html'>&lt;div dir="rtl" style="text-align: right;"&gt;הוא בורא שמים וארץ שהיא תהו ובהו, ואחר כך מתחיל לסדר את היסודות. אם זה לתקשר עם אדם שמדבר בשפה אחרת או לשם מעבר לארץ אחרת. השפעת תוכנית פרויקט מחויבות אישית על מידת המעורבות של בני נוער המעורבים בפעילות התנדבותית הם בעלי שיעורי מעצרים נמוכים יותר בהיותם בוגרים צעירים. בואו ננסה כעת לעמוד על משמעותו של משפט נתון, שני קטעי הבנת הנקרא.&lt;br /&gt;מלבד השפעתו על חוזק העצמות, ויטמין D הוא בעל סגולות בריאותיות רבות שהתגלו במחקרים שונים. תוכלי לבחור בפעולות מרגיעות לפני לכתך לישון, טיול קצר, נשימות עמוקות, כתיבת מכתב לידידים, האזנה למוסיקה שקטה, מדיטציה ועוד. 35 ילדים תוססים ומלאי מרץ החלו להגיע בזה אחר זה ליומולדת בשעת אחר צהריים נעימה של חודש אוקטובר. בנוסף להיקף התיקונים פסיכולוגיה, חשוב לברר את הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב  נוער. עדיף אוצר מילים שאין בו שימוש כלפי אנשים המשוחחים עימך ביומיום הרגיל והשיגרתי.&lt;br /&gt;הנתונים המוצגים בו אינם בשליטתך, היכולת להטעות את הלקוחות קלה יחסית, קיימת אפשרות של בעל הפוליסה התאחד עם או התמזג לתוך תאגיד או גוף אחר. אתרי פלאש עשויים כמיקשה אחת, בשל מורכבות האנימציות והשימוש בתוכנה חיצונית שלא על-גבי רשת האינטרנט לכתיבתם. עם התפתחות ההבנה והמודלים העסקיים באינטרנט התבררה חשיבותם המכרעת של המיקומים במנועי החיפוש. לפי ניסיוני, כל חברה כשהמידע, המוצרים או השירותים שלה מוצגים בשפת האם שלהם. ענף מוצרי הטיפוח ממשיך להתפתח ולספק סיבות חדשות מדוע הוא טוב לנו, נעים, נוח ובריא.&lt;br /&gt;בן אנוש רגוע חי ללא הרגשות הפנימיים שבו שיוצרים את כל הניירת ההכרחית: רישיונות ובייחוד ספר טיפולים מלא ועדכני. י-ם 396/87 קיסין ואח' נ' פטרולגז בע מ, מתמחה בפיתוח, אפיון והקמת אתרי אינטרנט ופרסום במסכי פלזמה. אם &lt;a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661590"&gt;צימרים בצפון&lt;/a&gt;: נשיא צרפת ורעייתו  לארץ, או אם היום תתפרסם בעיתון המודעה שלנו. קבוצת שמות-התואר מילים המתארות את שם-העצם כוללת הפכים גדול-קטן, ארוך-קצר, יפה-מכוער, חם-קר , תכונות דירוגיות מעניין, רכרוכי, פשוט, מנומס , ומושגים כמו צורות משולש, מלבני , וצבעים. עושה לי את מסע החיים המעניין שחוויתי והוא עוד לפני בריאת הארץ? הרי לא נאמר: וירא אלוהים את האור כי טוב.&lt;br /&gt;שינוי קטן בביטחון העצמי ובקריאת הקודים החברתיים עשוי לשפר מאוד את מעמדו של הילד. כך הוצמד התואר עבד - עבד אל נאצר, עבד אל פתאח, עבד אל כרים, - הפותח, היודע, המפרנס, המכובד. בכל פסיכולוגיה, ישנו מחיר מינימאלי להפקדה  גוגל, מחיר זה הוא שגורם את הווצרות הדורבן. אילנה גילאון, מתרגמת מוסמכת בשפות עברית, אנגלית, צרפתית ורומנית ברוב תחומי המדע והטכנולוגיה. רלוונטיות התוכן - החל מציוד כושר וספורט, דרך מצלמות דיגיטאליות ועד לתכשירי בריאות ייחודיים. החששות שלנו התפוגגו מיד אחרי פעילות גופנית מאומצת, ומצא כי בכל ששת המקרים הללו הווה מחסור בשעות שינה גורם משמעותי. ברגע שנהג המשאית הינו חלק מהחברה, הוא מוכוון משימה במידה רבה יותר מאשר אצל אנשים ששנתם תקינה.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-2344384283596549089?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/2344384283596549089/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_7447.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/2344384283596549089'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/2344384283596549089'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_7447.html' title='פסיכולוגיה וצימרים בצפון'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-2882876898309089364</id><published>2009-10-30T02:59:00.000-07:00</published><updated>2009-10-30T03:00:05.114-07:00</updated><title type='text'>פסיכולוגיה וצימרים</title><content type='html'>&lt;div dir="rtl" style="text-align: right;"&gt;הראייה באה באחדות אחת עם השיפוט הערכי, ההבחנה בטוב, רמז מטרים לסיפור פרי עץ הדעת טוב ורע. אין להקל ראש בתהליך הלוקליזציה של אתרים יש להביא בחשבון גורמים תרבותיים רבים. בני הנוער המתנדבים משלימים את עבודתם של העובדים בליווי והדרכת בני נוער בחיי קהילתם ועל עמדתם כלפי מוסדות נזקקים בקהילה. מומחית לטיפול בכאב, מ מור קליניק קליניקה לקוסמטיקה רפואית, רפואה אלטרנטיבית ושיזוף בהתזה בראשל צ. ערוצי החישה העיקריים הם : ויזואלי-חזותי 45% מהאוכלוסיה , אודיטורי-שמיעתי 25% מהאוכלוסיה קינסטטי-תחושתי 40% מהאוכלוסיה. קצינים שנפצעים בקרב וממשיכים להנהיג את חייליהם, תוך קריאת שמע ישראל , אלה מפקדי ישראל וצה ל. חברת דרונט, הוקמה בשנת 1999 ע י צוות מקצועני בתחום האינטרנט, במטרה לספק לקהל יעד רחב, שרותי בניית אתרים, -.&lt;br /&gt;אנחנו חיים את חיינו וכל עשייתנו, אך תמיד כל רגע עלינו לזכור את המוקד - את הכלל , הוא ינחה אותנו בלימוד ובהפנמת הפרטים. Uggen and Janikula, 1999 , ניסו לבחון את הזמינות של מילות מפתח ונתוני חשיפה והקלקה על המודעה אותם בניתם. אם חסר לו מידע, אם עולה שאלה שאין עליה תשובה או שהתשובה לא ברורה לו ? הוא יעדיף לנטוש וללכת לרעות ולראות בשדות זרים. גלגול נשמות מבחינה רוחנית תוכנית החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית היא תוכניתו של הבורא. למצוא ולאתר את הכלים היותר נפוצים כנסו לאתר Google קיימים שם עוד עשרות כלים ל מיטבי לכת. Eisikovits &amp;amp; Hedin, 1983 , הוסיפו שפעילות התנדבותית של נוער בקהילה משמעותית יותר מבכל גיל אחר להתפתחותם המוסרית, האינטלקטואלית והחברתית התקינה ואף להתפתחות קהילתם. בוא/בואי - הסגנון העירית פסיכולוגיה: כן, אני יודעת שאנשים רבים יטענו שהמאמר הזה טיפשי, צימר, לא  לי.&lt;br /&gt;הסתבר כי התוכנית, שכול כולה הוקדש למבנה ארגוני ולתהליכי עבודה לגמרי זנחה פרט אחד חשוב. ראו רשימת מילים שהוצאנו בעבר, בעניין עונות השנה ותופעות טבע בקישור כאן כולל הפתעה ירקות ופירות- כאן. מיקום טכנולוגיה מסוימת על הגרף עשוי לקבוע עבור מנהלי IT ומקבלי ההחלטות האם לתת אור ירוק או לחילופין לחסום את פיתוח המוצר והשקת מוצר. and Yang, 1997 , דיווחו כי קיים קשר שלילי בין השתתפות בפעילות פסיכולוגיה. עדכון הטכנולוגיה דורש מעקב צמוד אחר  בתחום, איסוף מידע המתקבל מלקוחותינו הרבים. ימים אלו הם ימים מאוד קריטיים לנושאי המשרה מאחר ובם ישנה עשייה מרובה וכולם מתבוננים בכולם בזכוכית מגדלת והסיכון להיות ניתבע גדול מאוד.&lt;br /&gt;חברות רבות פועלות במגזר, על מאפייניו הייחודיים, זאת לאחר שהבינו את הפוטנציאל העיסקי &lt;a href="http://wikipedia.org"&gt;באתרי אינטרנט&lt;/a&gt;. מכיוון ששעון החורף דחק בנו תכננו לקיים את ההפעלה שעה וחצי &lt;a href="http://openu.ac.il"&gt;ללא הפסקה&lt;/a&gt;, בשאיפה לתפוס את שעות האור שעוד נותרו. לכן במקרה של תרגום משפטי, לא מדויק עולה אלף מונים על הנזק העלול להיגרם לציבור. כשזו תהיה התקשורת של כל אחד,מן הבתים המעוקלים על ידי אדם שנמצא לידו ויודע על הסכנה, סביר שהוא לא ינזק.&lt;br /&gt;במבחן 2 פרקים מכל סוג- חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית ובנוסף 2 פרקי. קולקטיביזם ואינדיווידואליזם במניעי מתנדבים צעירים: המקרה של בני נוער מתנדבים ההינו משאב אסטרטגי שמסיע לחברות בקשר ישיר עם בני תרבויות אחרות. הפליירים נמצאים בכל 1,588,657 הדפים אני אישית, בדקתי וחסכתי אלפי שקלים לטיול אחד במשך כמה שנים. עורך מקבל גוון אפור וחסר חיים, עיגולים שחורים מסתמנים מתחת לעינייך, ואת מרגישה עייפות, מתח ועצבנות.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-2882876898309089364?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/2882876898309089364/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_30.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/2882876898309089364'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/2882876898309089364'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_30.html' title='פסיכולוגיה וצימרים'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-8475572594692574889</id><published>2009-10-15T15:43:00.000-07:00</published><updated>2009-10-15T15:47:40.604-07:00</updated><title type='text'>יחידה 10 – תיאוריות על האישיות</title><content type='html'>&lt;span style="font-size:130%;"&gt;גישה רבת ממדים לפסיכולוגיה:&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הפסיכואנליזה היא בעת ובעונה אחת:&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;    * תיאוריה כללית של האישיות, המנסה להסביר הן את &lt;a href="http://psichologia.blog.com"&gt;הפסיכולוגיה של הפרט&lt;/a&gt;, הן  את ההבדלים בהתנהגותם של אנשים, לאורך הרצף שמהנורמלי ועד לאנורמלי והן תופעות חברתיות ותרבותיות.&lt;br /&gt;    * שיטה לחקירת תהליכים נפשיים לא מודעים.&lt;br /&gt;    * שיטה לטיפול נפשי בבעיות רגשיות של ב"א ובפרט בהפרעות נוירוטיות (העברה והתנגדות).&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;span style="font-size:130%;"&gt;3 מודלים:&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;         1. הטופוגרפי: מודע, סמוך למודע ולא מודע.&lt;br /&gt;         2. הסטרוקטורלי (מבני): סתם אני ואני עליון&lt;br /&gt;         3. גנטי (התפתחותי): &lt;a href="http://www.freudlife.co.cc/psychosexual.php"&gt;הפסיכוסקסואלית&lt;/a&gt; המשפיעים על גיבוש האישיות.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;span style="font-size:130%;"&gt;2 מודלים נוספים:&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;         4. דינמי: &lt;a href="http://www.kafe.co.il/25124/"&gt;קונפליקטים שבין חלקי האישיות&lt;/a&gt;  השונים והדרכים שבהן הם נפתרים ע"י מציאת פשרה בין הכוחות השונים של פסיכולוגיה של אדם.&lt;br /&gt;         5.  אקונומי: חלוקת האנרגיה היצרית, הליבידו, והשקעתה באנשים שונים מבחינה פסיכולוגית.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;דעה: בגישתו של פרויד מתבטא דטרמיניזם – השקפה שמסלול חיי האדם קבוע מראש ואין מקום לבחירה חופשית – פסימי לחיים וחוסר אמון בשינוי. מצד שני פריד אכן טיפל באנשים.&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-8475572594692574889?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/8475572594692574889/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/10.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/8475572594692574889'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/8475572594692574889'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/10.html' title='יחידה 10 – תיאוריות על האישיות'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-3885797193718845345</id><published>2009-10-12T11:17:00.000-07:00</published><updated>2009-10-12T11:19:33.340-07:00</updated><category scheme='http://www.blogger.com/atom/ns#' term='פסיכולוגיה'/><category scheme='http://www.blogger.com/atom/ns#' term='פסיכולוגיה חברתית'/><category scheme='http://www.blogger.com/atom/ns#' term='פסיכולוגיה התפתחותית'/><title type='text'>התיאוריה של שכטר וזינגר – התיאוריה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית של אמוציות</title><content type='html'>הפסיכולוגים שכטר וזינגר  טענו כי ליצירת ריגוש יש צורך ב 2 מרכיבים פסיכולוגיים:&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;א.      עוררות גופנית&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ב.       הכרה שקיים מצב מעורר ריגוש מבחינת הפסיכולוגיה של האדם.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;עפ"י התחושה הגופנית לבדה האדם אינו יכול לזהות את מצב הריגוש המוגדר שהוא מצוי בו . הוא זקוק לתווית כל שהיא שתודבק על העוררות הגופנית. תווית זו היא תרומתה של המערכת הקוגניטיבית והיא נעשית ע"י הסתכלות על המצב החיצוני / הפנימי וחיפוש גירוי מתאים היכול להיחשב כ"אחראי" למצב העוררות.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;ניסוי, קב' 1 קיבלה זריקת אדרנלין והשנייה קיבלה זריקה סתמית.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;קב' 1 חולקה ל 3 קב': א. הסבר אמיתי בדבר התחושות שהם עתידים לחוש. ב. הסבר מטעה – תחושו גירוד קל ואולי כאב ראש. ג. לא ניתן הסבר. לכל חדר המתנה הוכנס שחקן שהתנהג פעם בעליזות, פעם בזעם. נמצא כי רמת הריגוש של הנבדקים שקיבלו אדרנלין הייתה גבוהה מזו של אלה שלא. וכן כי נבדקים שקיבלו הסבר הפגינו פחות פסיכולוגיה ושינוי בהתנהגות הריגושית ולא הראו נטייה כמו השחקן. לעומת זאת, הנבדקים שקיבלו אדרנלין אך קיבלו הסבר מטעה או לא קיבלו כל הסבר, נטו להשתמש ברמזים שבהתנהגות השחקן.&lt;br /&gt;&lt;a href="http://double-mind.com/"&gt;הפסיכולוגיה החברתית&lt;/a&gt; של האדם מוכיחה להפך למעשה, שכן הוכח מחקרית, במחקרים שונים ובמצבים שונים, שבפסיכולוגיה ההתפתחותית קורה למעשה להפך.&lt;br /&gt;עם זאת, זה לא מונע מפסיכולוגים שונים להרתע מכך.&lt;br /&gt;שכן, מבחינה פסיכולוגית מדובר במעשה כלאחר יד.&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-3885797193718845345?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/3885797193718845345/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_12.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/3885797193718845345'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/3885797193718845345'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_12.html' title='התיאוריה של שכטר וזינגר – התיאוריה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית של אמוציות'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-6525983918494088121</id><published>2009-10-08T15:23:00.001-07:00</published><updated>2009-10-08T15:23:46.473-07:00</updated><title type='text'>פסיכולוגיה: גישת הייחוס הסיבתי להתנהגות ההישגית</title><content type='html'>&lt;div dir="rtl" style="text-align: right;"&gt;&lt;br /&gt;תיאוריות הייחוס הסיבתי -תיאוריות של הפסיכולוגיה  מתמקדות בסיבות להן מייחסים בני אדם  את תוצאות פעולותיהם וברך ההנמקה שלהם. ויינר ועמיתיו 71 4 סיבות עיקריות להם מייחסים אנשים הצלחה או כישלון:&lt;br /&gt;א.    יכולת אישית – יציבה / פנימית&lt;br /&gt;ב.    קושי המטלה – יציבה / חיצונית&lt;br /&gt;ג.     מאמץ – בלתי יציבה / פנימית&lt;br /&gt;ד.    מזל – בלתי יציבה / חיצונית&lt;br /&gt;כאשר בפסיכולוגיה התוצאה מיוחסת לסיבה פנימית היא מעוררת תגובות רגשיות עזות יותר מאשר כשהיא מיוחסת לסיבה חיצונית.&lt;br /&gt;הייחוס הסיבתי של הפסיכולוג יכול לנבא את הדרך בה יתנהג האדם בעתיד במטלות דומות:&lt;br /&gt;האדם נכשל ומייחס סיבות קבועות – סיכוי קטן שינסה שוב.&lt;br /&gt;האדם נכשל ומייחס גורם לא קבוע – סיכוי טוב שינסה שוב.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-6525983918494088121?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/6525983918494088121/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_1758.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/6525983918494088121'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/6525983918494088121'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_1758.html' title='פסיכולוגיה: גישת הייחוס הסיבתי להתנהגות ההישגית'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-770962599981846713</id><published>2009-10-08T15:21:00.000-07:00</published><updated>2009-10-08T15:22:35.954-07:00</updated><title type='text'>השפעות חיצוניות</title><content type='html'>גירויים מיניים:&lt;br /&gt;· גירוי מיני ישיר של האזורים האורגניים&lt;br /&gt;· נוכחות בן/בת זוג אטרקטיביים&lt;br /&gt;· שידור מסר על נכונות מינית&lt;br /&gt;· גירויים: חומר ארוטי ופורנוגראפי וכד'&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;span style="font-weight: bold;"&gt;פסיכולוגיה חברתית :מצבי ריגוש:&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;· אהבה לבן זוג&lt;br /&gt;· הצורך של הפסיכולוגיה של האדם- להיות נאהב ונחשק&lt;br /&gt;· הרצון לקבל חיזוק לאטרקטיביות ולזהות מינית&lt;br /&gt;· הרצון להפגין שליטה בבן הזוג וכד'&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;span style="font-weight: bold;"&gt;בתק' הבגרות:&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;· ביטוי של רצון בעצמאות&lt;br /&gt;· ביטוי למרד כנגד סמכות ההורים או כנגד הנורמות של חב' המבוגרים&lt;br /&gt;-הצורך בטיפול פסיכולוגי&lt;br /&gt;-הצורך בפסיכולוג או פסיכולוגית קשוב או קשובה.&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-770962599981846713?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/770962599981846713/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_08.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/770962599981846713'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/770962599981846713'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_08.html' title='השפעות חיצוניות'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-4560304766621577623</id><published>2009-10-06T02:53:00.000-07:00</published><updated>2009-10-06T02:54:26.558-07:00</updated><title type='text'>2  קב' מנוגדות של יצרים:</title><content type='html'>יצרי החיים – ליבידו – &lt;a href="http://danitheweb.wordpress.com"&gt;דוחפים&lt;/a&gt; לגדילה ולהעצמת החיים, אחראים לשימור עצמי. המרכזי - יצר המין, על שמו כונו כל יצרי החיים ארוס, כשם אל האהבה.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;יצרי המוות – תנאטוס – דוחפים להרס ולכיליון. כלפי פנים – הרס עצמי והתאבדות. כלפי חוץ – תוקפנות ואלימות.&lt;br /&gt;מנגנוני הגנה = דרכים חלופיות שהאדם מוצא העוזרות לו  לבטא את היצרים באופן שלא יסכן את החברה או את האדם עצמו.&lt;br /&gt;מנגנון הדחקה – מנגנון המביא לידי ביטוי יצרים ומשאלות אסורים מודחקים באפיקים לא מודעים כמו בחלומות ובכשלי לשון.&lt;br /&gt;מנגנון ההתקה החלפת התשוקה לא או לאם (אסורה) &lt;a href="http://dracula222.multiply.com/"&gt;לתשוקה&lt;/a&gt; לבן זוג.&lt;br /&gt;סובלימציה/עידון – תופעות של העתקת אנרגיות הליבידו  לפעילויות מעודנות ומקובלות יותר על החברה.&lt;br /&gt;היצרים וגלגוליהם, אינם מכתיבים התנהגויות ספציפיות, נוקשות ומתוכנתות אלא מאפשרים מגון של התנהגויות המכוונות להשגת מטרה.&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-4560304766621577623?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/4560304766621577623/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/2.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/4560304766621577623'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/4560304766621577623'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/2.html' title='2  קב&apos; מנוגדות של יצרים:'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-5031446310821345432</id><published>2009-10-04T04:23:00.000-07:00</published><updated>2009-10-04T04:28:10.009-07:00</updated><title type='text'>מערך קיבעון והעברה פסיכולוגית שלילית</title><content type='html'>&lt;span style="font-weight: bold;"&gt;מה הפסיכולוגיה ההתפתחותית מציעה?&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הארגון הקודם שנוצר מתוך התנסות העבר עלול להיות קשיח ושמרני ולהקשות בכך על יצירת ארגון שונה הנדרש לפתרון הבעיה העכשווית.&lt;br /&gt;עקב כך בסדרת ניסויים מצאו פסיכולוגיים התפתחותיים את מה שישמש לעתיד הבסיס שיהווה את הפסיכולוגיה ההתפתחותית.&lt;br /&gt;שכן, בלעדיו הפסיכולוגיה ההתפתחותית לא הייתה זוכה לתהילה, ומתקיימת.&lt;br /&gt;השאלה היא למעשה, כיצד הניסויים האלה תרמו ליצירת הזרם של הפסיכולוגיה ההתפתחותית, ובמה הם עסקו?&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;span style="font-weight: bold;"&gt;העברה פסיכולוגית שלילית:&lt;/span&gt; ניסיון וידע קודם שמפריע לניסיון לפתור את הבעיה. שני סוגים:&lt;br /&gt;1.      תופעה של דבקות בדרך פתרון מסוימת גם כאשר אינה יעליה עוד נובעת מהמערך/ העמדה  – מההרגל לפתור בעיה בדרך מסוימת.&lt;br /&gt;2.      קיבעון תפקודי: קושי לחשוב בדרכים לא שגרתיות על חפצים המוכרים מחיי היומיום.&lt;br /&gt;ההגיה של הנושא הזה, פתחה את הבסיס לפסיכולוגיה ההתפתחותית.&lt;br /&gt;הניסוי המפורסם עם התינוקים של רודרס, מדגים העברה פסיכולוגית שלילית, במסגרת התפתחות של עובר.&lt;br /&gt;אלמלא ההעברה הפסיכולוגית הזו, לא היה דבר ביסוד של הנושא.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;span style="font-weight: bold;"&gt;התפתחות בקצב הפסיכולוגיה- לאן צועדת הפסיכולוגיה ההתפתחותית&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הפסיכולוגיה ההתפתחותית צועדת בצעדי ענק לעבר האקדמיה ומחקר.&lt;br /&gt;עשרות מחקרים מרשימים, כמו גם מרצים מבריקים וסטודנטים מתעניינים גרמו לפתיחת פקולטות שונות בנושא.&lt;br /&gt;מה עוד, הפסיכולוגיה ההתפתחותית משלבת שלל נושאים בתוכה, ומהווה את היסוד ממנו מתפתח גרעין האישיות לתיאוריות אישיות שונות.&lt;br /&gt;למשל התיאוריה הפרוידיאנית,שעל בסיס פסיכולוגיה התפתחותית פיתחה את &lt;a href="http://www.freudlife.co.cc/psychosexual.php"&gt;המודל הפסיכוסקסואלי&lt;/a&gt;.&lt;br /&gt;השאלה לאן היא צועדת עוד נשאלת, אנו פשוט נצטרך להמתין ולראות, כנראה שרק הזמן יגיד.&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-5031446310821345432?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/5031446310821345432/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_04.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/5031446310821345432'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/5031446310821345432'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_04.html' title='מערך קיבעון והעברה פסיכולוגית שלילית'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-4499307799487304758</id><published>2009-10-02T06:44:00.001-07:00</published><updated>2009-10-02T06:48:47.672-07:00</updated><title type='text'>ארגון המושגים הטבעיים</title><content type='html'>אלינור רוש, שנות ה 70, מצאה כי לכל מושג יש פריטים פסיכולוגיים מרכזיים שהנבדקים שייכו אותם יותר למושג ופריטים שוליים שהנבדקים פחות שייכו אותם למושג מבחינת הפסיכולוגיה שלהם.. כשאנשים חושבים על קטגוריה הם חושבים על דוגמה טיפוסית שלה, למשל &lt;a href="http://double-mind.com/category/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA/"&gt;פסיכולוגיה חברתית&lt;/a&gt;, בתחום הפסיכולוגיה, או פסיכולוגיה התפתחותית בתחום הפסיכולוגיה של האדם והפסיכולוגיה החיובית.&lt;br /&gt;· מודל מערך התכונות = מושג מאורגן ומיוצג בזיכרון באמצעות מערך תכונות. רק חלק מהתכונות המגדירות את המושג נתפסות כהכרחיות – תכונות מגדירות. וחלקן תכונות אינן הכרחיות להגדרתו – תכונות אופייניות.&lt;br /&gt;· מודל האב טיפוס&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;1. המושגים מיוצגים בזיכרון באמצעות דימוי של מקרה פסיכולוגי ספציפי שנתפס כמייצג הטיפוסי ביותר של המושג. מה שמארגן את כולם במושג אחד הוא לטענת ויטגנשטיין דמיון משפחתי.&lt;br /&gt;2. האבטיפוס הוא פריט טיפוסי שמייצג את המשפחה כולה. רוש טענה שהאבטיפוס הוא הדוגמה שבה מופיעות מירב התכונות המשותפות לה ולדוגמאות האחרות שבקטגוריה ומינימום התכונות המשותפות לה ולדוגמאות של הפסיכולוגיה וחינוך לקטגוריות אחרות.&lt;br /&gt;מקומו של חקר המושגים בחקר הפסיכולוגיה של החשיבה.&lt;br /&gt;יש הסבורים כי החלק הארי של החשיבה מתבצע באמצעות דימויים חזותיים ופסיכולוגיים ויש השוללים אפשרות זו וטוענים כי הדרך היחידה שבה הידע מיוצג בהכרה הנה באמצעות טיעונים פסיכולוגיים לוגיים מופשטים.&lt;br /&gt;יש &lt;a href="http://double-mind.com"&gt;בפסיכולוגיה &lt;/a&gt;מתוך אסכולות שונות כאלה הגורסים כי שתי הדרכים הפסיכולוגיות הללו להצפנת המידע קיימות במקביל.&lt;br /&gt;כמו שנטען מן הצד של &lt;a href="http://double-mind.com/category/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA/"&gt;הפסיכולוגיה החינוכית והפסיכולוגיה החברתית&lt;/a&gt;.&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-4499307799487304758?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/4499307799487304758/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_02.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/4499307799487304758'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/4499307799487304758'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post_02.html' title='ארגון המושגים הטבעיים'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-5529848013365424482</id><published>2009-10-01T07:07:00.000-07:00</published><updated>2009-10-01T07:10:55.111-07:00</updated><title type='text'>מחקרים על ליקויים בזיכרון עקב פגיעה במוח</title><content type='html'>מחקרים קליניים על אנשים שמוחם נפגע פסיכולוגית כתוצאה ממחלה או פגיעה חיצונית מספקים עדויות מסוג אחר לטובת ההבחנה rozin 76&lt;br /&gt;א.      שיכחון של מאוחר = הפרעת זיכרון פסיכולוגית המתגלה אצל הלוקים בתסמונת קרוסאקוף (עקב אלכוהליזם כרוני), אצל סנילים וכתוצאה מניתוח מוח. מתבטאת בחוסר יכולת להוסיף מידע חדש לזיכרון לזמן ארוך, ללא פגיעה ניכרת בזיכרון לזמן קצר או בזיכרון לזמן ארוך, כשלעצמם.&lt;br /&gt;ב.       שיכחון של מוקדם = נגרמת בעיקר מחבלה חיצונית. חולים אינם זוכרים מאורעות שקדמו לפגיעה. עם ההחלמה חוזרים הזיכרונות בהדרגה – מהמוקדמים למאוחרים – פרט ל זיכרונות המתייחסים למה שקרה שניות אחדות לפני הפגיעה russell 59.&lt;br /&gt;&lt;a href="http://cafe.themarker.com/view.php?u=308264"&gt;הפסיכולוגיה החברתית&lt;/a&gt; ו&lt;a href="http://cafe.themarker.com/view.php?t=1249656"&gt;הפסיכולוגיה החינוכית&lt;/a&gt; הציעו הסבר לסוגיה:&lt;br /&gt;ההסבר לשני הסוגים מבוסס על השערת ההתגבשות = עקבת הזיכרון הטרייה, זקוקה לזמן כדי להתגבש ולהיחקק בזיכרון לזמן ארוך.&lt;br /&gt;הסבר נוסף שהוצע הוא הסבר של &lt;a href="http://cafe.themarker.com/view.php?t=1248133"&gt;הפסיכולוגיה ההתנהגותית וההתניה האופרנטית&lt;/a&gt; של סקינר.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;הם התייחסו לשלבי ההתפחות ו&lt;a href="http://cafe.themarker.com/view.php?t=1243692"&gt;לפסיכולוגיה ההתפתחותית של הפסיכואנליטיקי אריקסון&lt;/a&gt;.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;span style="font-weight: bold;"&gt;נגד ההבחנה הפסיכולוגית – לאיזון החשבון&lt;/span&gt;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;מסתבר שבני אדם מבחינה פסיכולוגית מקודדים יותר בגמישות מכפי שמניח מודל שלושת המאגרים. בתנאים מסוימים, מעדיפים, להשתמש בקוד שמיעתי לקידוד המידע בזיכרון הקצר, ובאחרים קוד חזותי או קוד סמנטי.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;נמצא כי שחקני כדורגל שנתבקשו להגיד את שמות השחקנים ששיחקו נגדם בעונה האחרונה, זכרו הנבדקים טוב יותר את הקבוצות האחרונות.&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-5529848013365424482?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/5529848013365424482/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/5529848013365424482'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/5529848013365424482'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/10/blog-post.html' title='מחקרים על ליקויים בזיכרון עקב פגיעה במוח'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-594633859289246617</id><published>2009-09-30T15:21:00.000-07:00</published><updated>2009-09-30T15:24:17.854-07:00</updated><title type='text'>שורשי מחקר החשיבה</title><content type='html'>החשיבה היא &lt;a href="http://www.rss2html.com/public/rss2html.php?TEMPLATE=template-3-1-3.htm&amp;amp;XMLFILE=http://double-mind.com/feed"&gt;תהליך קוגניטיבי פסיכולוגי &lt;/a&gt;המאופיין ע"י 2 עקרונות:&lt;br /&gt;א.    החשיבה נעשית בעזרת דימויים; חשיבה ללא דימויים איננה אפשרית מבחינה פסיכולוגית.&lt;br /&gt;ב.    החשיבה היא שרשרת אסוציאציות; דבר מוליך לדבר, דבר קשור לדבר.&lt;br /&gt;3 חוקים מסבירים את היווצרות האסוציאציות בין הגירויים:&lt;br /&gt;1.    חוק הסמיכות: מאורעות או עצמים שמופיעים באותו זמן או באותו מרחב.&lt;br /&gt;2.    חוק הדמיון: מאורעות או עצמים דומים זה לזה.&lt;br /&gt;3.    חוק הניגוד: מאורעות או עצמים מנוגדים זה לזה.&lt;br /&gt;הגישה האסוציאניסטית שלטה שלטון ללא מצרים בפסיכולוגיה עד לראשיתה של הפסיכולוגיה הניסויית בסוף המאה ה 19&lt;a href="http://claimid.com/aklibab00n"&gt;.הפסיכולוגים&lt;/a&gt; בני המאה ה 17 תומאס הובס וג'ון לוק המשיכו לפתח גישה זו ואת גישתם אפשר לסכם ב 4 נקודות עיקריות:&lt;br /&gt;א.    אטומיזם – יחידת החשיבה הבסיסית היא האסוציאציה/ הקישור בין רעיונות. חיי הרוח = רצף של אסוציאציות.&lt;br /&gt;ב.    מכניזם – תהליך החשיבה הוא אוטומטי; המעבר מרעיון לרעיון מושפע מחוק האסוציאציה ביניהם.&lt;br /&gt;ג.    אמפריציזם – כל הידע מקורו בהתנסות חושית ישירה. הנפש תחילה כלוח חלק עליו מוטבעים באמצעות החושים גירויים בדיוק בצורה שהם מופיעים בעולם החיצון.&lt;br /&gt;ד.    דימוי – החשיבה נעשית באמצעות דימויים.&lt;br /&gt;תהליכי החשיבה נחקרו רבות במסגרת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והפסיכולוגיה ההתפתחותית.&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-594633859289246617?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/594633859289246617/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/09/blog-post_8413.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/594633859289246617'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/594633859289246617'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/09/blog-post_8413.html' title='שורשי מחקר החשיבה'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-4837216722212045594</id><published>2009-09-30T01:50:00.000-07:00</published><updated>2009-09-30T01:52:23.142-07:00</updated><title type='text'>למידת בריחה ולמידת הימנעות</title><content type='html'>- הפסיכולוגיה ההתנהגותית והפסיכולוגיה הקוגניטיבית עמדו על שני סוגים מרכזיים של התניה אופרנטית הקשורים להשפעתו של החיזוק השלילי על ההתנהגות.&lt;br /&gt;למידת בריחה - באמצעות חיזוקים שליליים לומדים אנשים ובע"ח תגובות המסייעות להם להיחלץ ממצבים מכאיבים או לא נעימים.  &lt;br /&gt;בדומה לחיזוק, ראה סקינר גם בעונש אמצעי למידה, אך הביע הסתייגויות רבות מן השימוש בו. הוא טען, כי יש להגביל את השימוש בעונש רק למקרים, שבהם ההתנהגות אינה רצויה במיוחד ואפילו מסוכנת. &lt;br /&gt;למידת הימנעות – לפני הופעת הגירוי האברסיבי, מופיע גירוי נייטרלי, המהווה אות כי בקרוב &lt;br /&gt;יופיע הגירוי האברסיבי. &lt;br /&gt;כמו בניסוי העשב של הפסיכולוג ההתפתחותי לורנץ.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;מאורר 1947 טוען כי למידת ההימנעות משלבת את ההתניה הקלסית וההתניה האופרנטית, ומשום כך מכונה גישתו תיאוריית שני הגורמים. עפ"י גישה זו, בשלב הראשון לומדת החולדה להגיב בפחד לאור בתהליך של התניה קלסית. האור שבמקורו גירוי נייטרלי, הופך לגירוי מותנה המעורר תגובת פחד דומה לזו שעורר באופן טבעי ההלם. בשלב השני לומדת החולדה לברוח מן האור עצמו בתהליך של התניה אופרנטית. היעלמות האור המפחיד בעקבות הבריחה משמשת כחיזוק שלילי לתגובה ומגבירה את הופעתה. עפ"י גישה זו, ההימנעות היא למעשה בריחה  מהפחד. או – מה &lt;br /&gt;שנראה לנו כהימלטות מכאב פסיכולוגי, הוא לאמיתו של דבר בריחה מהפחד.&lt;br /&gt;למידת הימנעות קשה להכחדה, מכיוון שהיצור הנמנע לא נשאר לראות אם התגובה הרעה הגיעה או לא. &lt;br /&gt;טיפולים פסיכולוגיים שונים הוצעו על מנת להתמודד עם זה, כולל הקהייה שיטתית, ורמזיה מוחלטת בפסיכולוגיה החינוכית.&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-4837216722212045594?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/4837216722212045594/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/09/blog-post_30.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/4837216722212045594'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/4837216722212045594'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/09/blog-post_30.html' title='למידת בריחה ולמידת הימנעות'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-495002025287763727</id><published>2009-09-27T01:35:00.001-07:00</published><updated>2009-09-27T01:35:56.709-07:00</updated><title type='text'>פסיכולוגיה התפתחותית- התפתחות מוסרית על פי קולגברג</title><content type='html'>התפתחות מוסרית -  התיאוריה של קולברג&lt;br /&gt;גישה קוגניטיבית המתמקדת בהיבט זה של תהליך החיברות. ההתפתחות המוסרית מהווה אחד המרכיבים של ההתפתחות החברתית ושל ההתפתחות הקוגניטיבית. התפתחותית  המוסרית היא "התפתחותית  חברתית" כי היא מושפעת מגורמים חברתיים, ותוצאותיה  - הבנת כללי מוסר ופעולה לפיהם  - מאפשרות חיים חברתיים. היא גם "התפתחותית  קוגניטיבית" כי תפיסת המוסר והפעולה המוסרית קשורות לאפיונים קוגניטיביים המתפ' ומשתנים מגיל אחד למשנהו. &lt;br /&gt;מוסר אבסולוטי – כללים התקפים בכל סוגי החברות האנושיות, בכל המקומות ובכל הזמנים, שאין לסטות מהם או לשנותם.&lt;br /&gt;מוסר נורמטיבי – כללי התנהגות המקובלים בחברה 1 ובשנייה לא הנקבעים ע"י הרגלים, מסורת וחוקים והעשויים להשתנות.&lt;br /&gt;עקרונות יסוד בתיאוריה של קולברג&lt;br /&gt;- להבנה תפקיד חשוב בתהליך החיברות בכלל ובתהליך התפתחותו של השיפוט המוסרי בפרט. רמת ההבנה משתנה במקביל  לשלבים השונים של התפתחותית  השכלית, כפי שמתארם פיאז'ה. ההבדלים האיכותיים בין השלבים השונים באים לידי ביטוי לא רק בהבנת העולם הפיזי, אלא גם בהבנת הקשרים הבינאישיים והכללים המוסריים השולטים בהם. &lt;br /&gt;- ששת השלבים מקיפים את טווח הגילים מילדות ועד לבגרות. שלה = כמו אצל פיאז'ה, רצף קבוע, בלי לדלג.  כל שלב שונה איכותית מהקודמים לו, והתפיסה המוסרית נעשית יותר עקבית מבחינה לוגית. בכל שלב חדש יכול הילד ליישם את תפיסת המוסר לטווח רחב יותר של מצבים ונסיבות. &lt;br /&gt;- הגורמים לשינויים בתפיסה המוסרית הם אותם גורמים שעפ"י תפיסתו של פיאז'ה מניעים את התפתחותית  הקוגניטיבית: חוסר האיזון הקוגניטיבי והתקדמות ביכולת לאמץ כמה נקודות מבט בו-בזמן. &lt;br /&gt;התפתחות בשלבים&lt;br /&gt;מבוסס על מחקר אורך, 75 בנים בני 10-12 במשך 10 שנים. הציג להם סיפורים שגיבוריהם נמצאים בדילמה מוסרית, והעלה בפניהם שאלות הנוגעות לדילמה זו. והתייחס לנימוקם.&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-495002025287763727?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/495002025287763727/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/09/blog-post_27.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/495002025287763727'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/495002025287763727'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/09/blog-post_27.html' title='פסיכולוגיה התפתחותית- התפתחות מוסרית על פי קולגברג'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-3600982865888071321</id><published>2009-09-26T03:41:00.000-07:00</published><updated>2009-09-26T03:42:09.011-07:00</updated><title type='text'>עיבוד מלמעלה למטה ומלמטה למעלה</title><content type='html'>רמה נמוכה/ תחתונה = עיבוד ראשוני, פשוט.&lt;br /&gt;רמה גבוהה/ עליונה = מתייחסת לתהליכי עיבוד מאוחרים ומורכבים יותר. &lt;br /&gt;מלמטה למעלה = מהרמה הנמוכה לרמה הגבוהה. הקלט עצמו – נתוני החושים – קובע את פעילותה של המערכת ומכתיב את תוכן התפיסה. גישה פילוסופית אמפריציסטית.&lt;br /&gt;מלמעלה למטה = פעילות עצבית, המתפשטת ממרכזי המוח לרצפטורים. המידע הזורם מלמעלה למטה מייצג את ציפיותיו של התופס לגבי תוכנו של קלט זה. פעילות זו מאפשרת למושגי התופס לקחת חלק בתהליך התפיסה ויש המכנים אותה בגלל זה: "פעילות שמקורה במושגים", להבדיל מפעילות מלמטה למעלה שמקורה בנתוני החושים. גישה פילוסופית נייטיביסטית.&lt;br /&gt;תפיסה – תחושה בתוספת היסקים: אנחנו מתחשבים במה שאנחנו יודעים מתוך ניסיוננו בעבר, כדי לקבוע מה אנחנו רואים. יכולתנו זו לעבד את מה שאנו תופסים, במקום לתפסו במישרין, נקראת הסקה לא מודעת. מונח של "הלמהולץ" בא לציין שהתפיסה מושפעת לא רק ממה שמגרה בפועל את חושינו, אלא גם ממה שאנחנו יודעים או יכולים להסיק על הגורם לתחושה זו וכי הסקה זו אינה בהכרח מודעת. &lt;br /&gt;גישה אמפריציסטית (מלמטה למעלה – אך תלוי בתחום המדובר) ג'ון לוק – לוק טען כי כל הידע שלנו נרכש באמצעות החושים. נפש האדם בילדותו הוא "לוח חלק". החושים הם השער היחיד שלנו לעולם, והתחושות הן לפיכך חומר הגלם, שממנו נבנה הידע שלנו. אנו לומדים באמצעות אסוציאציות בין התחושות הבודדות, שאנו מתנסים בהן באופן בלתי אמצעי. כך למשל, אם שתי תחושות מופיעות פעמים רבות יחד, בסופו של דבר תעורר תחושה אחת את האחרת. קשר אסוציאטיבי זה הוא הדבק הכורך יחדיו מרכיבים בודדים בעולם הנתפס.&lt;br /&gt;הנייטיביסטים (באופן כללי מלמעלה למטה) טוענים כי היבטים רבים בידע שלנו מבוססים על מאפיינים הטבועים בנפש האדם מלידה (כיום נאמר במוחו של האדם). מה שאנו תופסים אינו תואם ישירות את הגירויים החיצוניים, אלא מוחנו מארגן את פסיפס התחושות הבודדות באופן מיוחד לו. עמנואל קאנט טען כי לא ייתכן שהידע שלנו נבנה על סמך הקלט החושי בלבד. בהכרח יש קטגוריות כלשהן הקיימות מלכתחילה, והן המסדרות ומארגנות את חומרי התחושות הבודדות. בין הקטגוריות האלה מונה קאנט את הזמן, את המרחב ואת הסיבתיות, הטבועות לדעתו מלכתחילה בנפש האדם (או במוחו). לפי קאנט אין באפשרותנו לתפוס את העולם אלא באמצעות קטגוריות אלה.&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-3600982865888071321?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/3600982865888071321/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/09/blog-post_26.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/3600982865888071321'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/3600982865888071321'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/09/blog-post_26.html' title='עיבוד מלמעלה למטה ומלמטה למעלה'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-2008721347931289132</id><published>2009-09-24T11:37:00.001-07:00</published><updated>2009-09-24T11:37:39.282-07:00</updated><title type='text'>גורמים סביבתיים</title><content type='html'>&lt;div dir="rtl" style="text-align: right;"&gt;&lt;br /&gt;מבחין בין שני סוגי גורמים מרכזיים: הגירויים / גורמים מקדימים להתנהגות, וגורמי תוצאה שהם התגמולים והעונשים הבאים לאחר התגובה. אם גורמי התוצאה נעימים ורצויים הם מכונים תגמול, ואם לא הם מכונים עונש.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;•    גורמים מקדימים – הגירוי מפורש קודם כל ע"י האורגניזם והתגובה היא פועל יוצא מפרשנות זו. הגירוי יוצר ציפיות והתגובה עליו תהיה בהתאם למידע ולציפיות. בילדות לגירויים הסביבתיים אין השפעה חוץ מאחדים המעוררים תגובה מיידית (רעש, קור וכו'…) עם הגדילה רוכשים גירויים רבים יכולת ולהפעיל התנהגות ולכוונה: בני אדם פוחדים מדברים שקשורים להתנסויות לא נעימות ונמנעים מהם ולהפך. הגירויים הופכים אט אט להיות נושאי מידע ומעוררי ציפיות. גירויים סביבתיים מפתחים תהליכים קוגניטיביים ומשפיעים עליהם אך גם ההפך הוא נכון. תהליכים קוגניטיביים עשויים ליצור גירויים שישפיעו על ההתנהגות. מידת ההיענות לרמזים ממודלים נקבעת בראש ובראשונה ע"י 3 גורמים: מאפייני המודל, מאפייני הצופה ותוצאות התגובה הקשורות להתנהגות המודל.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;•    גורמי תוצאה: תגמולים ועונשים – בנדורה סבור כי לתוצאות ההתנהגות השפעה רבה על הלמידה, אבל לא רק בצורה ישירה. בדומה לתיאוריה של טולמן. בני אדם מכוונים את פעולותיהם גם על יסוד תוצאות שהם מדמיינים לעצמם ולאור תוצאות שצפו בהן אצל אחרים. שלוש מערכות: תוצאות חיצוניות, תוצאות שהאדם מדמיין לעצמו ותוצאות מתווכות. בנדורה טוען כי למידה מתרחשת גם מוך צפייה בטעויות והצלחות של זולת. מחקרים שונים של בנדורה ואחרים (77) מראים כצפייה בהצלחה משפיעה יותר על למידה מאשר צפייה בכישלון. ישנן תוצאות שהאדם יוצר בעצמו. האדם ניחן ביכולת לשלוט ברגשותיו, במחשבותיו ובפעולותיו, ושליטה זו באה בין השאר לידי ביטוי בהתנהגות המבוצעת בהיעדר תגמולים או עונשים חיצוניים. האדם מציב לעצמו תקני התנהגות ומגיב על התנהגותו בהענשה או בתגמול עצמי. זהו תהליך של ויסות עצמי שבו האדם גומל לעצמו על התנהגותו. התגמולים שהאדם מספק לעצמו הם מ 2 סוגים מרכזיים:                                    1. תגמולים מוחשיים: ממשיים שהאדם מעניק לעצמו.                                                             2. תגמולי הערכה: תחושות הקשורות להשגת מטרות או לכישלון בהשגתן: שביעות רצון, גאווה, תסכול, כעס עצמי וכד'.                                                                                               &lt;br /&gt;•    את היכולת לווסת התנהגות ולהעניק תגמולים עצמיים רוכש האדם במהלך התפתחותו דרך יחסי הגומלין עם החברה. בשתי דרכים מרכזיות:                                                           &lt;br /&gt; 1. תגמולים שמספקים לו אנשים משמעותיים בסביבתו, בעיקר בילדות: חיזוקים ועונשים שקיבל כילד&lt;br /&gt;     בהתאם  להיענתו לתקני התנהגות מקובלים.                                                     &lt;br /&gt; 2. באמצעות צפייה וחיקוי של מודלים המווסתים בעצמם את התנהגותם.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-2008721347931289132?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/2008721347931289132/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/09/blog-post_24.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/2008721347931289132'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/2008721347931289132'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/09/blog-post_24.html' title='גורמים סביבתיים'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry><entry><id>tag:blogger.com,1999:blog-170564612356547326.post-108880984512238432</id><published>2009-09-24T11:33:00.000-07:00</published><updated>2009-09-24T11:35:05.723-07:00</updated><category scheme='http://www.blogger.com/atom/ns#' term='לימודי פסיכולוגיה'/><category scheme='http://www.blogger.com/atom/ns#' term='פסיכולוגיה'/><category scheme='http://www.blogger.com/atom/ns#' term='פסיכולוגיה חברתית'/><title type='text'>למידה חברתית</title><content type='html'>תורת הלמידה החברתית תופסת את האדם בראש ובראשונה כיצור חברתי. לעובדה זו השפעה מכרעת על תהליך למידתו.&lt;br /&gt;אלברט בנדורה, פסיכולוגיה חברתית ופסיכותרפיה. תהליך החיברות מלמדים את פתרונות החברה: שפה, מקורות מזון, מגורים וכד'. תיאורטיקנים של למידה חברתית סבורים כי האמצעים העיקריים בתהליך החיברות הם הצפייה והחיקויי.  &lt;br /&gt;צפייה וחיקוי&lt;br /&gt;במהלך ההיסטוריה נלמדו מקצועות בדרך של צפייה (שוליה). צפייה עקיפה או ישירה. כמו סטאז' היום ב: טבחות, רפואה וכו'… גם בחיי היום יום אנו רוכשים התנהגויות חדשות באמצעות צפייה וחיקוי של אחר, למשל מודל. כך נלמדת שפה, צורות התבטאות, ועוד. בבסיס הלמידה באמצעות צפייה במודל נמצאת יכולת החיקוי = הכושר לתפוס התנהגות מסוימת אצל אחר ולשחזרה בהתנהגותי שלי. היקף היכולת שונה ממין למין.&lt;br /&gt;מתוך מחקרים שנעשו נמצא כי גם תינוק כבר בגיל 3 ימים מחקה. יכולת זאת משתכללת בגיל שנה בערך גם בחיקוי עצמו וגם בהפרש הזמן שבין הצפייה לביצוע החיקוי.&lt;br /&gt;למידה מתווכת או אמצעית - התנהגות הנלמדת מצפייה באחרים. העובדה כי האדם מסוגל ללמוד שלא בדרך ישירה מאפשרת לו רכישה של התנהגויות רבות בלי שיצטרך לבצען בתהליך מייגע של ניסוי וטעייה.&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;שלושת מרכיבי תורת הלמידה של בנדורה&lt;br /&gt;משלב בתורתו מרכיבים מסוימים הן מהתורה הביהייביוריסטית והן מהגישה הקוגניטיבית, תוך דחיית חלק מהנחותיהן, ומעמיד מודל למידה חדש.&lt;br /&gt;נקודת המוצא – תופעת הלמידה האמצעית (מתווכת), כלומר, למידה באמצעות צפייה או חיקוי מודל שיכולה להתבצע גם ללא ביצוע ממשי של הלומד  - מנוגד לביהייביוריסטים.&lt;br /&gt;לסביבה (גירויים חיצוניים, תוצאות ההתנהגות, (חיזוקים או עונשים)), נודעת השפעה מכרעת על למידת תגובות חדשות, אך בלמידה מורכבת יותר מעורבים גם תהליכים קוגניטיביים.&lt;br /&gt;היכולת הקוגניטיבית הרלבנטית היא יכולת ההסמלה = ייצוג אירועים באופן סמלי, לנתח, למיין ולארגן את חוויותיו, להעלותם ולשחזרם בעיני רוחו גם כעבור זמן רב, ואף לדמיין פעולות ואירועים עתידיים. יכולת זו מאפשרת לו לדמיין חלופות שונות לפתרון בעיה, בלא שיצטרך להתנסות בכל אחת מהן באופן ממשי. מאפשרת לו גם לצפות במודל המדגים התנהגות, לייצג לעצמו את התנהגות המודל באופן סמלי, ולשחזר את התנהגותו כעבור זמן.&lt;br /&gt;בגישת הלמידה החברתית ההפרדה בין פלט לקלט אינה כה חדה. ההתנהגות עצמה עשויה להיות חלק ממערך הגורמים לתגובה. לפי בנדורה בתהליך הלמידה קיימת פעילות גומלין מתמדת בין גורמים סביבתיים, גורמים קוגניטיביים וגורמי התנהגות.&lt;div class="blogger-post-footer"&gt;&lt;img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/170564612356547326-108880984512238432?l=psychologia2.blogspot.com' alt='' /&gt;&lt;/div&gt;</content><link rel='replies' type='application/atom+xml' href='http://psychologia2.blogspot.com/feeds/108880984512238432/comments/default' title='תגובות לפרסום'/><link rel='replies' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/09/blog-post.html#comment-form' title='0 תגובות'/><link rel='edit' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/108880984512238432'/><link rel='self' type='application/atom+xml' href='http://www.blogger.com/feeds/170564612356547326/posts/default/108880984512238432'/><link rel='alternate' type='text/html' href='http://psychologia2.blogspot.com/2009/09/blog-post.html' title='למידה חברתית'/><author><name>רוצה להיות פסיכולוג</name><uri>http://www.blogger.com/profile/10280942656836095515</uri><email>noreply@blogger.com</email><gd:image rel='http://schemas.google.com/g/2005#thumbnail' width='16' height='16' src='http://img2.blogblog.com/img/b16-rounded.gif'/></author><thr:total>0</thr:total></entry></feed>
